יהדות

פרשת בראשית – כוחה ומעלתה של האישה

במדרש מתוארת השתלשלות העניינים שהביאה את אדם הראשון וחווה אשתו לחטוא בחטא עץ הדעת: בתחילה פנה הנחש אל חווה ושאלה אם הקב"ה אסר עליהם לאכול מכל

יהדות

סוכות – שלוש סוכות ומשמעותן

בזכות מה קיבלו בני ישראל את מצוות הסוכה? אומר המדרש, שמצווה זו ניתנה לנו בשכר מה שאמר אברהם אבינו למלאכים "והישענו תחת העץ". אברהם נתן

יהדות

פרשת האזינו – החבל של הנשמה

בשירת האזינו מתואר הקשר בין עם ישראל לקב"ה: "כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו". הדימוי של הקשר הזה לחבל ("חבל נחלתו") נושא בתוכו משמעויות עמוקות.

יהדות

ראש השנה – הראש של השנה

א' בתשרי אינו רק היום הראשון של השנה לפי מנין השנים בלוח היהודי, אלא גם ה'ראש' שלה. מדוע נקבע א' בתשרי כיום הראשון של השנה,

יהדות

פרשת ניצבים – קרוב אליך

לקראת סיום דבריו של משה רבנו אל בני ישראל, הוא מסכם ואומר: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא רחוקה היא… כי קרוב אליך

יהדות

פרשת כי תבוא – הביכורים כמשל לחיים

פרשתנו נפתחת במצוות הביכורים. את הביכורים היו מביאים כשהם נתונים בכלי, כמו שכתוב: "ושמת בטנא… ולקח הכהן הטנא מידך". בדרך כלל הביאו את הביכורים בסלי נצרים,

יהדות

פרשת כי תצא – יהודים כפועלי ה'

בפרשתנו מופיעה המצווה לשלם לשכיר את שכרו בו ביום: "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש". גם אנו, עם ישראל, מכונים בדברי חז"ל פועליו של הקב"ה. 'עבודתנו'

יהדות

פרשת שופטים – הניצוץ שבאילן

בפרשתנו כתוב הפסוק "כי האדם עץ השדה", ואומרים חז"ל: "מלמד שחייו של אדם אינן אלא מן האילן". מאמר זה דורש ביאור: הלוא האדם ניזון גם

יהדות

פרשת ראה – סימני כשרות בחי היום-יום

בפרשתנו דנה התורה בבהמות הטהורות ("אשר תאכלו") ובבהמות הטמאות ("אשר לא תאכלו") ומציינת את שני סימניה של בהמה טהורה: מעלה גרה ומפרסת פרסה. מהותה של

יהדות

פרשת ואתחנן – יש לנו מקלט

בפרשת השבוע מספרת התורה על ערי המקלט שקבע משה. ערי המקלט נועדו לקלוט את מי שהרג בן-אדם ולהגן עליו מפני 'גואל-הדם', עד זמן משפטו. הגמרא מתארת את

יהדות

פרשת פנחס – הקב"ה מודה לדברי הנשים

פרשתנו מספרת על בקשתן של בנות צלפחד לקבל נחלה בארץ ישראל, במקום אביהן שמת במדבר: "למה ייגרע שם אבינו… תנה לנו אחוזה". בעקבות דרישתן, הקריב משה

יהדות

פרשת אמור – כוחו של דיבור חיובי

שמה של פרשתנו – אמור. מילה זו, בהקשרה הכתוב בתורה, אמורה על הכוהנים – "אמור אל הכוהנים", אולם מנהג ישראל לקרוא לפרשה אמור, בלי ההמשך

גודל גופן
ניגודיות