יהדות

במדבר – גם במדבר מקימים משכן לה'

יש מקומות רבים שנחשבים מדבר שממה מבחינה יהודית. אלה מקומות שאין בהם מוסדות תורה כדרוש, שקשה לפעמים להשיג בהם מזון כשר, שהרוח הנושבת בהם אינה

יהדות

בחוקותי – קבלת עול מתוך תענוג

פרשת בחוקותי נפתחת בפסוק "אם בחוקותי תלכו", ובהמשך מובטח השכר על כך. לכאורה נראה שהקב"ה מציב כאן תנאי לקבלת ברכותיו. אולם הגמרא מפרשת: "אין 'אם'

יהדות

אמור – שלושה מצבים חינוכיים

בראשית פרשתנו מצווה התורה את הכוהנים שלא יטמאו למת, אולם הציווי בא בלשון כפולה: "אמור אל הכוהנים בני אהרן ואמרת אליהם". כפל-הלשון "אמור… ואמרת" בא

יהדות

קדושים – להסתכן ולהציל נפשות

בפרשת השבוע מצווה אותנו התורה להיחלץ להצלת חייו של יהודי. ציווי זה בא בלשון אזהרה: "לא תעמוד על דם רעך".  מהי עמידה על הדם? מפרש

יהדות

אחרי מות – לכסות את הדם

בפרשתנו מופיעה מצוות כיסוי הדם: כששוחטים חיה או עוף, מצווה התורה "ושפך את דמו וכיסהו בעפר" – לאחר השחיטה יש לכסות את הדם בעפר. מצווה זו

יהדות

חג פסח

דגם הגאולה חג הפסח מבטא גם את הציפייה לגאולה. במידה מרובה מהווה גאולת מצרים מעין דגם לגאולה הגדולה שמצפה לנו, כפי שנאמר: "כימי צאתך מארץ

יהדות

פרשת תזריע – לזרוע ולהצמיח ברכה

שמה של כל פרשה בתורה, אף שהוא לקוח מהמילים הפותחות אותה, נושא את תוכנה של הפרשה כולה. אולם בפרשת תזריע נראה, לכאורה, שתוכן הפרשה מנוגד לחלוטין

יהדות

פרשת שמיני – יסוד הכל קבלת עול

פרשת שמיני מתחילה בתיאור הדברים שנעשו ביום השמיני למילואים. לאחר שבעת הימים הקודמים, שבהם הקימו ופירקו את המשכן בכל יום, הקימו אותו סופית ביום השמיני,

יהדות

פרשת צו – לחבר את הפנים עם החוץ

עבודת המשכן והמקדש התחלקה לעבודות שנעשו 'בפנים', בתוך ההיכל, ועבודות שנעשו 'בחוץ', בעזרה. המנורה מייצגת את העבודות שנעשו בפנים – היא הודלקה בתוך ההיכל פנימה.

יהדות

פרשת ויקרא – שותף שלישי בכל עסקה

לעיתים נדמה, שבדברים שבין אדם למקום חשובה יותר ההקפדה על כל פרט מאשר בדברים שבין אדם לחברו. הכול מבינים שכל חריגה מהוראות התורה במצוות שבין

יהדות

פרשת פקודי – כשיורד החושך יוצאים למסע

השבת אנו מסיימים את קריאת ספר שמות, המכונה 'ספר הגאולה', שבו מתוארת יציאת עם-ישראל ממצרים. הספר מסתיים בתיאור הקמת המשכן, ובגילוי השכינה שהיה בו. בסיום הדברים

יהדות

פרשת ויקהל – השבת ומלאכת המשכן

אחרי שקראנו בשבועות הקודמים את הציוויים על הקמת המשכן, אנו עומדים לקרוא השבוע כיצד בנוהו למעשה. אולם בתחילת הפרשה מופיע עניין שונה לחלוטין – משה

יהדות

פרשת כי תשא – המראות שנתקדשו

פרשת-השבוע מצווה על עשיית כיור הנחושת, שבמימיו היו הכוהנים רוחצים את ידיהם ואת רגליהם לפני כניסתם למשכן. הכיור נעשה מה"מראות הצובאות", מראות הנחושת ששימשו את הנשים

יהדות

פרשת תצווה – משכן בצורת אדם

המשכן שנצטוו בני-ישראל להקים במדבר, נועד להשרות את השכינה בעולם הזה. על-ידי המשכן שרתה השכינה לא רק בו-עצמו, אלא גם בנפשו של כל יהודי, כפי

יהדות

פרשת משפטים – גם ההווה תלוי בתורה

לאחר פרשת יתרו, שבה מסופר על מעמד הר-סיני ועל מתן-התורה מן השמים, באה פרשת משפטים ומפרטת שורה של דינים והלכות. בכמה מהן התורה מתארת מציאות

יהדות

פרשת יתרו – לחבר את החכמה למעשה

מעמד הר-סיני היה אירוע יחיד מסוגו, ולא יהיה עוד אירוע כזה. מכאן, שכל ענייני התורה, ובכלל זה הגילויים המופלאים של סודות התורה שיהיו לעתיד לבוא,

יהדות

פרשת בשלח – לא לחלל ולא להוציא

בשבת אסור לעשות מלאכות שמחללות את קדושת השבת. אך יש איסור שאין בו שום פעולה ומלאכה, ובכל-זאת הוא נאסר – זו היציאה מחוץ לתחום המותר