במשך ארבעים השנים שנדדו בני-ישראל במדבר, שתו מים מבארה של מרים ונהנו מענני הכבוד שליוו אותם בזכות אהרון. פרשתנו מספרת על פטירת מרים ועל ביטול הבאר: ” וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה”. בעקבות זאת נקהלו בני-ישראל על משה ועל אהרון, ” וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה “. ואז, בזכות משה, חזרה הבאר.
לעומת הריב שפרץ עקב סילוק הבאר לאחר מות מרים, אין אנו מוצאים שבני-ישראל התלוננו על היעלמות ענני הכבוד, לאחר מות אהרון. עננים אלה היו, לכאורה, חיוניים לא פחות מהבאר: הם הגנו על העם משרב ומשמש, יישרו את הדרך, הרגו נחשים ועקרבים והורו את הדרך. למה עבר סילוק העננים בשקט?
שני סוגי עננים
מעיון בלשון חז”ל עולה, שלאמיתו של דבר ליוו את עם-ישראל במדבר שני סוגי עננים: אחד – עננים שהגנו עליהם ודאגו לצורכיהם החיוניים (כמו הגנה מאויבים וממזיקים ויישור הדרכים). סוג שני – ‘ענני כבוד’, שמטרתם הבלעדית הייתה רק לשם ‘כבוד’ – לפרסם את הכבוד שהקב”ה מכבד את בני-ישראל.
עננים אלה, ענני הכבוד, הם שנסתלקו במות אהרון, והם לא חזרו עוד. לעומת זאת, הענן שהגן מפני האויבים, נשאר גם אחרי מות אהרון. משום כך לא התלוננו בני-ישראל על הסתלקות ענני הכבוד, כי לא נזקקו להם לצורך הקיום במדבר.
משה כמנהיג
הבאר חזרה בזכות משה. מדוע לא חזרו גם ענני הכבוד בזכות משה? האם זכותו לא היה בכוחה להחזיר את ענני הכבוד שנסתלקו לאחר מות אהרון?
כאן בא לידי ביטוי הבדל מהותי בין משה רבנו לאהרון ולמרים. הדברים שניתנו לעם על-ידי אהרון ומרים, היו בזכותם, בגלל הזכויות שלהם. ולכן כשמתו בעלי הזכות – בטלו הדברים שבאו על-ידם. לעומת-זאת, משה רבנו דאג לעם-ישראל בתור רועה נאמן שדואג לצאן מרעיתו. אצלו לא נקבעו הדברים על-פי זכויות, אלא על-פי צורכי העם: כשהעם נזקק למשהו, דאג משה שהדבר יינתן לעם.
הרועה לא נוטש
משום כך חזרה הבאר בזכות משה, ואילו ענני הכבוד לא חזרו: לבאר המים נזקקו בני-ישראל לצורך קיומם, אך ענני הכבוד לא היו הכרחיים לעם, והיו רק בזכותו של אהרון. כשמת אהרון – לא הייתה עוד לעם הזכות לקבל את ענני הכבוד, אך את הבאר היו צריכים, ואותה החזיר להם משה, מתוקף תפקידו כרועה העם.
בדברים אלה באה לידי ביטוי מעלתו הנפלאה של משה רבנו, וכך גם מעלתם של כל רועי-ישראל לדורותיהם. משה רבנו דאג לכל צרכיו של עם-ישראל, עד שגם אחרי פטירתו… אכלו העם במשך ארבע-עשרה שנה מן המן שהוריד להם במדבר!
זוהי התנהגותו של מנהיג-ישראל, שדואג לכל צרכיו הגשמיים והרוחניים של העם, עד שגם לאחר הסתלקותו הוא מוסיף לדאוג לו ולהשפיע עליו רוב טובה וחסד.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר “שלחן שבת”, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יח)
להרשמה לנבחרת ו/או יצירת קשר בכל עניין: https://netivotonline.com/habad-netivot/
