עשר מכות הוכו המצרים, עד שנאלצו לשלח את בני-ישראל, אולם המדרש מציין במיוחד את מכת צפרדע: ” אָמַר לָהֶן הקב”ה לַנְּבִיאִים, מָה אַתֶּם סְבוּרִים, אִם אֵין אַתֶּם הוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתִי, וְכִי אֵין לִי שָׁלִיחַ?… אֲנִי עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי… אֲפִלּוּ עַל-יְדֵי צְפַרְדֵּעַ. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן, שֶׁאִלּוּלֵי הַצְּפַרְדֵּעַ, הֵיאַךְ הָיָה פּוֹרֵעַ מִן הַמִּצְרִים?”.
הניסוח הזה (“שאילולא הצפרדע היאך היה פורע מן המצרים”) אינו מובן. הלוא מכת צפרדע היא רק השנייה מתוך עשר המכות, ואחריה באו עוד שמונה מכות קשות. איך אפשר לומר שאילולא הצפרדע לא היה הקב”ה יכול להיפרע מהמצרים?! ובכלל, מה פירוש הדבר שבלא ברייה מסויימת אין הקב”ה יכול לעשות דבר-מה – “הֲיִפָּלֵא מה’ דָּבָר”?!
סתם ברייה
מאמר זה של המדרש בא בהמשך לביאור תכליתם של ברואים שונים, שלכאורה הם מיותרים: “אפילו דברים שאתה רואה אותן כאילו הן מיותרין בעולם, כגון זבובים ופרעושים ויתושים – הן היו בכלל בריאתו של עולם”. בהמשך לזה נאמר, שהקב”ה משתמש אפילו ביצורים מזיקים יותר, כמו נחש, עקרב וצרעה, לביצוע שליחותו.
ייחודה של הצפרדע, שבמבט ראשון לא רואים בה שום תועלת. היא בעל-חיים שלא נראה איזו תועלת הוא מביא, ומצד שני גם אין לה תכונות של מזיק. הצפרדע היא ברייה סתמית, שאין בה דבר שיכול להעיד על האומן שעשאה. וכאן בא החידוש – שדווקא על-ידי ברייה סתמית נפרע הקב”ה ממצרים.
הכפירה המצרית
בכפירה של אומות-העולם יש כמה דרגות. יש מי שכופרים באחדות האלוקית, החובקת את כל הבריאה, ומייחסים את השפע והברכה שלהם לאלילים שונים. ועם זאת, הם מודים בקיומו של הקב”ה, ואף מכנים אותו “אלוקי האלוקים”. לכן גם המרידה שלהם בקב”ה אינה מוחלטת, כמו בלעם שהודה: “לא אוכל לעבור את פי ה'”.
לעומת זאת, פרעה התייצב נגד הקב”ה והתריס: “מִי ה’ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ!”. יתרה מזו: הוא אף טען: “לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי” – אני, כביכול, עשיתי את עצמי. פרעה מסמל את הכפירה בשליטתו של הקב”ה על העולם, והוא מרגיש ריבון על הבריאה לא רק לאחר שנבראה, אלא הרגשתו היא, כאילו הוא עצמו ברא את עצמו.
נפרע מהמצרים
הקב”ה ניפץ את התפיסה הזאת דווקא על-ידי הצפרדע. כאשר יצור סתמי זה הלך בשליחותו של הקב”ה ונכנס לכל חור ופינה – “וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתְךָ…וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ” – בכך הוכיח לפרעה כי הבריאה כולה נתונה למרותו הבלעדית.
מכת צפרדע הכתה בדיוק בנקודה הרגישה של קליפת מצרים. היא הוכיחה כי הבריאה כולה משועבדת לחלוטין לקב”ה ועושה את רצונו, ובכך נפרע הקב”ה מהתפיסה המצרית, כאילו “לי יאורי ואני עשיתיני”.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כא)
להרשמה לנבחרת ו/או יצירת קשר בכל עניין: https://netivotonline.com/habad-netivot/
