שתית ארבע כוסות יין בליל הסדר, היא מצוה מדברי חכמים. גם נשים חייבות במצוה זו. שכן גם הן היו באותו הנס של יציאת מצרים.
מדוע אנו שותים דוקא ארבע כוסות?
א. כנגד ארבעת לשונות הגאולה: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, שהן כנגד ארבע גזרות שגזר עליהם פרעה. וכנגדן תקנו חכמים ד’ כוסות בליל הפסח לקיים מה שנאמר: “כוס ישועות אשא ובשם ה’ אקרא”.
ב. כשגלו ישראל למצרים נפלו תחת ארבע קליפות קשות. קליפות אשר כל מי שנופל תחתיהן אין לו צד ויכולת לצאת לחרות, כפי טבעו של עולם. וכשהגיע עת הגאולה היה צריך הקב”ה לשבר קליפות אלו, כדי להוציא את בני ישראל לחרות. כנגד שבירת ד’ הקליפות נאמר ד’ לשונות הגאולה, וכנגדם נצטוינו לשתות ד’ כוסות ובהסיבה.
ג. כנגד ד’ כוסות של פרעה: “וכוס פרעה בידי”, “ואסחט אותם אל כוס פרעה”. “ואתן את הכוס על כף פרעה”. “ונתת כוס פרעה בידו”. – שבאותו חלום נרמזה גאולתם של ישראל.
ד. כנגד ארבעה מלכויות ששעבדו את ישראל אחר גלות מצרים: בבל. מדי ופרס. יון. ואדום.
ה. כנגד ארבע כוסות של פורענות, שהקב”ה משקה את אומות העולם, וכנגדן משקה את ישראל ארבע כוסות של נחמה.
ו. השל”ה כותב שארבעת הכוסות הן כנגד ארבעת האותיות משם הוי’ה. ובפרי עץ חיים מובא שהן כנגד ארבעת הבנים.
ז. כידוע, ב”יציאת מצרים” ישנם כמה וכמה שלבים ובחינות, זו למעלה מזו. וארבעת לשונות הגאולה הם כנגד ארבע בחינות ביציאת מצרים:
בלשון הקבלה ארבע בחינות אלו הם כנגד ארבעת העולמות: עשיה, יצירה, בריאה ואצילות, עד שיתעלו לקבל מהמלכות של אין סוף ממש.
בעבודה, בנפש האדם – ד’ בחינות יציאת מצרים, הם כנגד: נפש רוח נשמה חיה, עד שמגיע לבחינת יחידה שבנפש – כח מסירות הנפש.
בעבודת התשובה, ד’ הבחינות דיציאת מצרים הם: א. סור מרע. ב. עשה טוב. ג. עסק התורה. ד. “קדש עצמך במותר לך”, או הלימוד בפנימיות התורה.
(הגדה של פסח להרב יקותיאל גרין)
להרשמה לנבחרת ו/או יצירת קשר בכל עניין: https://netivotonline.com/habad-netivot/
