על הציווי “אם כסף תלווה את עמי” אומרים חז”ל, שזו חובה ולא רשות. לאמור: מצווה על יהודי להלוות כסף לנזקק. מכאן שאף הקב”ה עצמו מקיים ציווי זה, כפי שחז”ל מספרים לנו – “מה שהקב”ה מצווה לישראל לעשות – הוא עושה”. הקב”ה מעניק הלוואות לעם ישראל.
מהותה של הלוואה היא, שנותנים לאדם כסף אף על פי שלא מגיע לו, ואף כי הלה אינו נותן דבר בתמורה. עם זאת, אין זו מתנה והמקבל חייב להחזיר את ההלוואה בבוא הזמן.
הלוואה לשימוש
זה עניינה של ה’הלוואה’ אצל הקב”ה – הוא נותן לעם ישראל שפע של ברכה וכוחות, אף על פי שעם ישראל אינו זכאי להם. עם זאת, הקב”ה דורש שה’הלוואה’ תוחזר לו, על ידי שמירת חוקיו ומשפטיו.
השפע שניתן מהקב”ה נקרא ‘הלוואה’ ולא ‘השאלה’, משום שבהשאלה חייבים להחזיר את עצם החפץ שהושאל, ואילו הלוואה ניתנת כדי להוציאה, אלא שהלווה חייב להחזיר כסף אחר במקומה. כך גם הכוחות הניתנים מהקב”ה מיועדים לשימוש, ויהודי רשאי להשתמש בהם אפילו לעניינים פחותים. אבל מחובתו להחזיר לקב”ה את התמורה של תורה ומצוות.
לא לחשוש
למשל, אחד הדברים הנפלאים שנותן הקב”ה הוא אור פנימיות התורה, תורת החסידות. יש הסבורים, שלצורך לימוד החסידות צריך האדם להגיע תחילה לדרגה גבוהה של יראת שמים וזהירות מכל חשש חטא. על כך אומרים, שהלוואה “להוצאה ניתנה” – הקב”ה נותן לו זאת כדי להשתמש באור החסידות, אפילו כשעדיין לא הגיעה לדרגה גבוהה.
הסיבה שהקב”ה נותן זאת היא כהמשך הפסוק – “את עמי”, משום שאנו עמו של הקב”ה. בגלל האהבה העצומה, הפנימית והעצמותית, של הקב”ה לעם-ישראל, הוא ‘מלווה’ ליהודים את השפע האלוקי המופלא ביותר.
בחסד וברחמים
והקב”ה מקיים גם את המשך הפסוק – “לא תהיה לו כנושה”. כשהקב”ה רואה שהיהודי אין לו ‘לשלם’, וגם כשהוא תובע את ה’תשלום’ על ידי קו השמאל וייסורים, אין הדבר מועיל – הקב”ה מפסיק להיות לו כנושה.
כאשר הקב”ה רואה שבקו השמאל אין תועלת, הוא מתחיל לפעול בקו הימין – בקירוב בחסד וברחמים ובטוב הנראה והנגלה. הקב”ה ירעיף על עם ישראל רוב טוב, שפע ברכה והצלחה, והאהבה של הקב”ה לבניו תעורר את עם ישראל לשוב בתשובה ו’לשלם’ את החוב.
להרשמה לנבחרת ו/או יצירת קשר בכל עניין: https://netivotonline.com/habad-netivot/
