מצורע – כשהקב”ה ישיב אליו כל יהודי

פרשת מצורע עוסקת בתחילתה בדיני המצורע. המצורע מסמל את הריחוק מהקדושה, ולכן גזרה עליו התורה: “בדד ישב מחוץ למחנה מושבו”.

רש”י מסביר מדוע נגזר על המצורע להיות מבודד, מחוץ למחנה: “מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד? הואיל והוא הבדיל בלשון-הרע… בין איש לרעהו, אף הוא ייבדל”.

נגע הצרעת בא כעונש על עוון לשון-הרע, וכפי שהדבר רמוז גם בשמו של הנגוע: מצורע – מוציא-רע, מגלה ומוציא את הרע של זולתו. חומרתו של חטא לשון-הרע הוא בהיותו תכלית ניגוד אל הקדושה. עניינה של הקדושה הוא האחדות וההתכללות, ולכן מי שקשור בהופכה, במדון ובמריבה, אין לו מקום אף באחד משלושת מחנות עם-ישראל, מחנות הקדושה.

שיבה אל המחנה

איך יוכל המצורע להיטהר? אומרת התורה: “והובא אל הכוהן”. הלשון כאן הוא “והובא”, שמשתמע מזה כי מביאים אותו אפילו על-כורחו. יש כאן רמז, שסופו של כל יהודי לעשות תשובה. אפילו מי שנדחה אל מחוץ לכל שלושת המחנות, מבטיח הקב”ה, שהוא יובא סוף-סוף, אפילו על-כורחו, חזרה אל ה’כוהן’, אל הקדושה.

בהמשך הדברים יש לכאורה סתירה. מיד לאחר מכן אומרת התורה: “ויצא הכוהן אל מחוץ למחנה”. הדברים דורשים ביאור: האם החוטא הוא המובא אל הקדושה, או הקדושה היא היוצאת אל החוטא?

כפייה בהתחלה

שני הדברים נכונים. אכן, ישנה ההבטחה שהקב”ה יעורר את ליבו של כל יהודי וישיבנו, אפילו על-כורחו, אל התורה ואל הקדושה. אך אם הדבר נעשה על-כורחו, חסר מרכיב עיקרי בתשובתו. הקב”ה רוצה ששיבתו של כל יהודי תהיה אמיתית, בכל פנימיות נפשו, מעצמו ומרצונו העצמי.

רומזת כאן התורה, שלאחר השלב הראשון של “והובא אל הכוהן” יבוא השלב השני – “ויצא הכוהן אל מחוץ למחנה”. ההתחלה של ‘טהרת המצורע’ (שרומזת לשיבתו של כל יהודי) אכן תהיה על-ידי שהקב”ה ‘ימשוך’ אותו אליו, מבלי שתהיה לו יכולת להתנגד. אך לאחר מכן יהיה עליו לשוב אל הקב”ה מעצמו ומרצונו, לא בכפייה.

תשובה פנימית

ה’כפייה’ מתבטאת בגילוי גדול של אור אלוקי מלמעלה, אור שהאדם עצמו עדיין אינו בשל לקבלו. לכן נחשב הדבר כאילו שיבתו אל הקדושה היא כפויה, שכן עדיין אין לו היכולת לקבל התגלות זו בשכלו וברגשותיו, הוא נסחף אחריה כאילו מבלי דעת.

אך לאחר ההארה הנשגבה הזאת, מתחיל מצב הפוך, שבו האור האלוקי כאילו יורד ומתקרב אל האדם. הקב”ה מצמצם ומתאים את אורו הגדול כדי שהיהודי יוכל לקבל זאת בשכלו וברגשותיו. הוא שב אז אל ה’ בתשובה עמוקה יותר, הפעם תשובה שנובעת מתוכו, מתוך חושיו וכליו. וגדול כוחה של תשובה כזאת שמביאה לא רק למחיקת המעשים הרעים, אלא שהזדונות עצמם נהפכים לזכויות.

(מאת הרבי מליובאוויטש מעובד על פי לקוטי שיחות כרך ז) 

להרשמה לנבחרת ו/או יצירת קשר בכל עניין: https://netivotonline.com/habad-netivot/