פרשת לך לך – האוצרות חבויים בקרקע

בפרשתנו מספרת התורה על הבטחת ארץ-ישראל לזרעו של אברהם אבינו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". בתחילה נאמר "אתן", בלשון עתיד, ולאחר שאברהם התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה, חזר הקב"ה על הבטחתו והפעם בלשון שונה: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" – "נתתי", בלשון עבר; כבר נתתי.

מאותו רגע שהקב"ה אמר זאת החלה ארץ-ישראל, שהייתה עד אז 'נחלת גויים', להשתייך בפועל לעם-ישראל. גם בזמן הגלות נשמרת ההבטחה "לזרעך נתתי את הארץ" בכל שלמותה ותוקפה. אמנם "מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו", אבל עדיין היא 'ארצנו' ו'אדמתנו'.

ארציות קדושה

צירוף המילים ארץ-ישראל נושא בו לכאורה ניגוד. 'ארץ' – מבטאת ארציות וגשמיות; 'ישראל' – הוא שמו הנעלה של העם היהודי, המבטא עליונות וגבהות. כך גם הצירוף 'ארץ הקודש' יש בו ניגוד פנימי – ארציות וקדושה.

אלא שבזה מתבטא תפקידו של העם היהודי – לעשות מהארציות קודש, ומ'ארץ כנען' – 'ארץ ישראל'. תפקיד זה קיים גם בנפש פנימה – כל יהודי נדרש 'לכבוש' את שכלו ורגשותיו וכן את העיסוקים הטבעיים הנחוצים לקיומו, ולקדשם ולשעבדם לעבודת-ה'. עליו לפעול שגם החיים הגשמיים והארציים יתקדשו ויהיו חלק מעבודת-ה'.

ניגודיות של יהודי

כיצד אפשר לעשות זאת? לכאורה יש כאן ניגוד פנימי? אלא שגם היהודי עצמו כולל בתוכו ניגודיות זו. על עם-ישראל אומר הקב"ה: "כי תהיו אתם ארץ חפץ". רואים אנו גם כאן את שני הקצוות: 'ארץ' – היא הדבר התחתון ביותר, שהכול דורכים עליה; ואילו 'חפץ' מבטא תענוג ותשוקה. הגוף הגשמי שלנו הוא בבחינת 'ארץ', ואילו הנשמה שבקרבנו היא 'חפץ' – חפצו ותשוקתו של הקב"ה.

על ידי שילוב זה בין קדושה עליונה ביותר ובין ארציות תחתונה, יש לנו הכוח לרומם את הגשמיות והארציות ולהעלותן למעלה. וכשם שכל אדם, בתוך נפשו, מסוגל לשעבד את הגוף אל הנשמה, כך יש לו הכוח לשעבד את העולם הגשמי לתחת שלטון הקדושה.

צריך לחפש

הבעל-שם-טוב מוסיף היבט מיוחד לביטוי 'ארץ חפץ', שנאמר על עם-ישראל: כשם שלעולם אין ביכולתנו להעריך את ריבוי האוצרות הטבעיים השוכנים במעמקי האדמה, כך איש אינו יכול לשער את האוצרות העצומים הטמונים בתוך ליבו של יהודי. מבחוץ זה נראה 'ארץ', אבל דווקא משום כך הסתיר בתוכה הקב"ה את האוצרות המופלאים ביותר.

יבוא יהודי ויטען שאינו חש בזה, ולהפך – נראה לו שהארציות שולטת בעולם. מלמד אותנו אברהם אבינו, שגם כאשר "הכנעני אז בארץ" וגם כשהארץ נראית 'ארץ כנען', אין להתרשם מכך, אלא יש להתהלך בארץ ולבטא את השליטה עליה, ואז מגלים שבעצם היא כבר 'ארץ ישראל' – "לזרעך נתתי" – כבר נתתי.

להרשמה לנבחרת ו/או יצירת קשר בכל עניין: https://netivotonline.com/habad-netivot/

שתפו עם חברים

להורדת האפליקציה של נתיבות, לחצו על החנות המתאימה

עסקים, מבצעים, מידע עירוני, הטבות ועוד