בפרשתנו מסופר על שלושה מזבחות שבנה אברהם אבינו:
אחד באזור שכם ואלון מורה, שם נתגלה אליו הקב”ה – “ויבן שם מזבח לה’ הנראה אליו”. שני בין בית-אל לעי – “ויבן שם מזבח לה’ ויקרא בשם ה'”. ושלישי כשהגיע לאלוני ממרא – “ויבן שם מזבח לה'”.
על המזבח הראשון מפרש רש”י, שהוא נבנה “על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ-ישראל”. על בניית המזבח השני מסביר רש”י: “נתנבא שעתידין בניו להיכשל שם על עוון עכן, והתפלל שם עליהם”. אולם על המזבח השלישי אין רש”י מביא כל טעם והסבר.
שלושה סוגי עבודה
שלושת המזבחות מייצגים שלושה סוגים כלליים שקיימים בעבודת-ה’:
הסוג הראשון הוא – עבודה לצורך קבלת שפע אלוקי מלמעלה. יהודי יודע שעל-ידי התורה והמצוות משפיע הקב”ה מחסדו הגדול על הבריאה, ולכן הוא עובד את הקב”ה וממלא את רצונו, מתוך שאיפה לזכות בשפע הגדול הזה.
הסוג השני הוא כפרה על חטא ועוון – אדם יודע שחטא לפני הקב”ה ושעליו למרק את החטא. לכן הוא עושה תשובה על חטאיו ומוסר את עצמו לעבודת ה’, כדי להתקרב מחדש אל הקב”ה.
הסוג השלישי הוא עבודת-ה’ לשמה – זו עבודה בלי שום מניע צדדי, אלא עבודה טהורה שהיא לשם ה’ בלבד.
סימן לבנים
זה ההסבר הפנימי לכך שלא ניתן שום הסבר וטעם למזבח השלישי, מכיוון שהוא מייצג את עבודת-ה’ הצרופה, שבאה לשם ה’ בלבד, בלי שום עניין צדדי:
המזבח הראשון מייצג את עבודת-ה’ הקשורה להרעפת שפע מלמעלה (“בשורת הזרע” ו”בשורת ארץ-ישראל”). המזבח השני קשור לכפרת חטא ועוון (תפילה על עוון עכן). ואילו למזבח השלישי אין טעם – זו עבודת ה’ לשמה.
ידוע הכלל: “מעשה אבות – סימן לבנים”, וכן נאמר, שמעשי האבות “באים ללמד על העתיד”. כך גם מזבחותיו של אברהם אבינו מעניקים כוח לעם-ישראל, לשלושת הסוגים הללו שיש בעבודת-ה’, ויש בזה גם רמז לשלושת בתי-המקדש.
סוגים בקרבנות
אנו מוצאים שלושה סוגים אלה גם בעבודת הקרבנות של עם-ישראל. יש סוגים שונים בקרבנות, אך בכללות הם מתחלקים לשלושה: שלמים, חטאת ועולה.
מהותו של קרבן השלמים היא, שיש בו חלק שמוקרב לה’, ואילו עיקר הבשר נשאר לבעלים. קרבן זה מסמל את השפע שהאדם זוכה לו על-ידי עבודתו. קרבן החטאת – עניינו כפרה על חטאים. ואילו קרבן העולה – הוא כליל לה’, אין ממנו הנאה לבעלים, והוא מייצג את עבודת-ה’ הצרופה, שנעשית לשם ה’ בלבד.
לא ייחרב
גם בעבודת-ה’ שלנו קיימים שלושת הסוגים הללו: א) תורה ומצוות בכלל, שעל-ידיהן מרעיף הקב”ה שפע על העולם. ב) עבודת התשובה, שעל-ידה מתקנים חטאים ועוונות. ג) עבודת-ה’ מתוך מסירות-נפש, שאין בה שום מחשבה אישית, אלא רק לכבודו יתברך.
שלושת המזבחות הללו גם רומזים לשלושת בתי-המקדש. המזבח הראשון והשני רומזים לבית-המקדש הראשון והשני, ואילו המזבח השלישי, שנעשה לשם ה’ בלבד, רומז לבית-המקדש השלישי, שיהיה נצחי ושלא ייחרב לעולם. זה כוחה של מסירות-הנפש והעבודה לשם ה’ בלבד, בלי מחשבות על שום תועלת אישית, שדווקא על-ידן זוכים לגאולה האמיתית והשלמה ולבניין בית-המקדש השלישי בקרוב ממש.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר “שלחן שבת”, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ל)
להרשמה לנבחרת ו/או יצירת קשר בכל עניין: https://netivotonline.com/habad-netivot/
