ימי הגלות מתחילים (במובן מסוים) כבר בחורבן הבית הראשון, והגלות תסתיים רק בביאת המלך המשיח (ימי הבית השני נכללים אף הם בימי הגלות, שהרי “חמישה דברים חסרו בבית שני”). בתקופת הגלות נחשף עם-ישראל לגלי שינאה ודיכוי מצד אומות-העולם, ולכאורה הוא נשלט על-ידם.
על תקופה זו של ימי הגלות מכוונים דברי בלעם בנבואתו: “כרע שכב כארי וכלביא, מי יקימנו”. בימי הגלות עם-ישראל הוא בבחינת ‘כרע’ ו’שכב’ – במובן של ירידה ותרדמה. הוא איננו במלוא כוחותיו ועוצמתו, אלא כפוף ורדום. זו הגלות.
אין שליטה
אך גם בזמן הגלות, כשעם-ישראל ‘כרע’ ו’שכב’, הוא נמשל לארי וללביא. אין זו נפילה של חוסר-אונים, אלא כריעה ושכיבה של ארי ולביא, שתוקפם נשמר גם כשהם כורעים לארץ. האריה והלביא עצמם הם שכרעו ושכבו, ולא כוח חיצוני הכריע אותם. וכמו שכתוב בזוהר, שהאריה הוא תקיף והלביא תקיף עוד יותר, וכך ישראל “תקיפים הם” גם בזמן הגלות.
מכאן מובן, שגם בזמן הגלות אין לאומות-העולם שליטה אמתית על עם-ישראל. כי על-פי ההלכה, אי-אפשר להיות בעל-בית על אריה. יש דיון בהלכה אם אפשר לביית אריה על-ידי אילוף, שכן הוא נשאר תמיד חזק בטבעו, ולאיש אין שליטה עליו.
הנשמה לא בגלות
כך גם עם-ישראל: כל עניין הגלות אינו דבר מובן, שהרי איך ייתכן שעם-ישראל יהיה נשלט על-ידי אחרים? אלא כל זה נובע רק מרצון ה’, שהביא את העם לבחינת ‘כרע שכב’. אך במה דברים אמורים? בענייני העולם, אולם בכל הקשור לתורה ולמצוותיה – אין לגלות שום שליטה, ואין שום מניעה אמתית ליהודי לעבוד את ה’ ולמלא את כל מצוותיו.
כבוד קדושת אדמו”ר הרש”ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש אמר פעם: “רק הגוף היהודי נמסר לגלות ולשעבוד המלכיות, אבל הנשמה היהודית לא שולחה לגלות ולא נמסרה לשעבוד המלכיות. עלינו להכריז גלוי לעין-כל, שבכל הקשור לדתנו, התורה והמצוות ומנהגי-ישראל – אין לזרים שום סמכות, ואין כוח בעולם שיוכל לשנות בזה משהו”.
ניסים שמזכירים
לפעמים נדמה לנו שעולם כמנהגו נוהג ושכביכול יש לעולם שליטה על ה’ארי’ וה’לביא’ – על עם-ישראל. זהו ההעלם וההסתר שקיים בזמן הגלות, שנותן מקום לאשליה כאילו יש לאחרים שלטון על העם היהודי. לכן מראה לנו הקב”ה מפעם לפעם, גם בזמן הגלות, ניסים גלויים ממש, שמזכירים לכולנו כי “אין עוד מלבדו”.
הניסים הללו, שמתרחשים בכל דור ודור, כולל הניסים והמופתים שמתגלים על-ידי הצדיקים שבכל דור, שוברים במידה מסויימת את ההעלם וההסתר של העולם, עד שהכול יכולים לראות בעיני בשר, כי העם היהודי הוא תמיד בבחינת ‘ארי’ ו’לביא’, שגם כאשר ‘כרע’ ו’שכב’ – הרי בפנימיות הדברים הוא בן-חורין ואין לגלות שליטה עליו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר “שלחן שבת”, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב)
להרשמה לנבחרת ו/או יצירת קשר בכל עניין: https://netivotonline.com/habad-netivot/
