Smiley face

יותר ויותר טקסי אירועי זיכרון אלטרנטיביים ליום השואה מתקיימים בשנים האחרונות ומגיעים גם לאזורים שלנו. מה הסיבה לכך?

זיכרון יום השואה בשנים האחרונות משנה פניו. עד השנים האחרונות רוב המשתתפים בזיכרון השואה היו עושים זאת דרך האירועים הרשמיים בטקסים הממלכתיים. אך הנוכחות באירועים הללו הולכת ופוחתת ואנשים מחפשים להיות שותפים לזיכרון יום השואה בדרך חלופית.

כך, ערבי ”זיכרון בסלון” כמשל, המשמשים לערבים אינטימיים יחסית ונערכים בבתים פרטיים, מנסים להרחיב את השיחה התרבותית בישראל על זיכרון השואה באופן עכשווי.

בערבים אלו, ישנה מתכונת קבועה, האזנה לעדות של ניצול שואה, בן לניצולי שואה או מרצה אורח, ולעיתים גם שרים ביחד.

באתר המיזם מצוין שעד כה, השתתפו יותר מ-750,000 ישראלים בערבי זיכרון בסלון, בהם גם נשיא המדינה, רובי ריבלין, שאירח בעצמו אירוע מסוג זה.

כאמור, גם באזור זה, אירועי זיכרון בסלון תפסו תאוצה, ולאורך כל השבוע נערכו בכל ערי ומועצות האזוריות בסביבה עשרות אירועי זיכרון בסלון, כשאחד מהם נערך גם בביתו של ראש העיר שדרות, אלון דוידי, מיד לאחר הטקס הממלכתי.

את ההסבר לכך מצאתי בדבריה של יעל מסיקה, תושבת העיר נתיבות ובעצמה מארחת את זיכרון בסלון שהסבירה את שגשוגה של התופעה החדשה.

”יש משהו יותר אינטימי באירועי זיכרון בסלון מאשר בטקסים הממלכתיים. המיזם הזה מנגיש את אירועי יום השואה בדרך אחרת. אתה שומע אדם שחווה מכלי ראשון את האירועים, או את ההשפעה שהייתה לשואה על הדור השני והשלישי, וזה מאפשר חיבור לאיש העדות במובן הכי עמוק שיש. בנוסף, קיימת האפשרות לשאול ולהיות שותף באופן אקטיבי ולגעת ברבדים אישיים שלא קיימים בטקסים הממלכתיים. השפה היא שפה מדוברת, ולכן יותר קל לאנשים להתחבר לאירועים מסוג זה.

בנוסף, אשת העדות שהגיעה אליי, אמרה כי האפשרות שלה להגיע ולהיפגש בדרך בלתי אמצעית עם אנשים ולספר את הסיפור המשפחתי שלה הוא חשוב עבורה, ולא תמיד אפשר להגיע לזה באירועים הממלכתיים. זו הדרך שלה להחיות את הזיכרון בצורה מקסימלית”.

בכתבות המופיעות לפניכם, ישנו ניסיון לעמוד מקרוב אחר התופעה החדשה ולהכיר את המיזמים המנסים להכניס מוטיבים חדשים ליום החשוב.

כך, תוכלו לקרוא את סיפורה של משפחת שנצינר במסגרת זיכרון בסלון ועל האירוע הייחודי שנערך באופקים.

 

Smiley face

השאר תגובה