בפרשת דברים מוכיח משה רבנו את העם על חטאיו. מקצת התוכחות הוא אומר במפורש, ומקצת הוא מזכיר ברמז בלבד. אחת התוכחות שנאמרו ברמז היא הפסוק

בני-ישראל עומדים ערב הכניסה לארץ-ישראל, ואז מוסר משה לראשי המטות (השבטים) את פרשת הנדרים ודרכי הפרתם. מה הקשר בין הכניסה לארץ לבין הפרת הנדרים, ולמה

פרשתנו מספרת על בקשתן של בנות צלפחד לקבל נחלה בארץ-ישראל, במקום אביהן שמת במדבר: “למה ייגרע שם אבינו… תנה לנו אחוזה”. בעקבות דרישתן, הקריב משה את

לאחר שתי פעמים שבהן ניסה בלק להביא את בלעם לידי כך שיקלל את ישראל, ואילו הקב”ה שם בפיו דברי ברכה מופלאים – לקחו בלק אל

במשך ארבעים השנים שנדדו בני-ישראל במדבר, שתו מים מבארה של מרים ונהנו מענני הכבוד שליוו אותם בזכות אהרון. פרשתנו מספרת על פטירת מרים ועל ביטול הבאר: