כמה תובנות

אתמול ישב אצלי זוג. הוא יליד הארץ והיא ילידת מיאמי, אמריקה. היא לא ידעה שהיא יהודיה. הוא לא היה שומר מצוות ולא נמנע מליצור קשר עם אשה שאינה יהודיה. הקשר התהדק והם התחתנו בנישואין אזרחיים, היכן שהכירו שם באמריקה בשלב כלשהו, הוא הרגיש לא שלם עם הצעד שעשה. מה, גויה? היא שמעה את זה וכמעט חרב עליה עולמה. אבל במקום ליפול ברוחה, היא התחילה לברר לעומק, לשורשים, והנה קרה הנס. היא יהודיה. הרבנות אפילו לא הצריכה אותה גיור. אחרי שגילתה שהיא יהודיה היא התחזקה, והוא בעקבותיה התחיל לקיים מצוות, לפרקים. במשך השנים נולדו להם ילדים. עד כאן הרקע. למה הם בעצם הגיעו? היא מרגישה שהוא לא אוהב אותה מספיק, והוא לא מכחיש. כמו הרבה ישראלים בחו"ל, הם מתחתנים עם נשים שאינן יהודיות על דעת זה שבעתיד הוא יעזוב אותה, יחזור לארץ וימצא יהודיה. האיש שלנו לא היה שונה מהם. הוא לא באמת חשב שהיא ה"אחת", וההרגשה הזו ליוותה אותו גם אחרי שהתברר שהיא יהודיה. בנוסף, ואולי כתוצאה מזה, הוא עשה מה שבא לו. הולך בלי להודיע, לא מתייחס אלה כראוי, מסתכל עליה מלמעלה ולא דואג לצרכיה הבסיסיים. זאת ועוד, הוא לא מספיק דתי לטעמה. שמירת שבת ותפילה פה ושם זה לא מספיק. היא רוצה שיבנה בית של קדושה וטהרה, והוא לא שם. והטענות שלו, הוא אוהב לצאת ולבלות עם חברים בלילה. וכאשר הוא מגיע, היא כועסת עליו שאינו משקיע בבית ובילדים. הוא מרגיש חנוק. בשלב ראשון היה חשוב לי לציין שאף אחד הוא לא "המשגיח" של השני. בפרט שהיא התחתנה על דעת זה שהוא מתנדנד. אח"כ הסברתי לו את המובן מאליו, היא סובלת נורא מזה שהיא לא מרגישה נאהבת, כמו כל אשה. זהו צורך בסיסי בנפש האשה. כמובן שנתתי לו כלים שונים לפתח את האהבה. בין השאר, להגיע להשלמה, זו אשתי ואין בלתה. אז אם כבר חיים ביחד, למה לחיות חיי סבל. הרי כאשר היא תהיה שמחה, כל הבית יהיה שמח, ובעיקר אתה. לגבי היציאות שלו מהבית, הסברתי לו שהוא צריך להבין שהוא כבר לא רווק. הוא נשוי. זו כבר משפחה. צריך שותפות. גם אם אתה רוצה לבלות עם חבריך, תתאם. תשאל אם זה מתאים לה. ושלא יבוא על חשבון האשה והילדים. וגם אם זה מתאים לה, לא לחזור בשעות הקטנות של הלילה. דברים פשוטים. הסיפור כמובן הרבה יותר מורכב אבל היריעה קצרה מלהכיל. התובנות עד כאן. א. לא להיות בבית "משגיח רוחני". ב. להשלים עם הזיווג. זה משפיע על הרגש. לא להחסיר מהאשה את האהבה. לבטא אותה בתדירות גבוהה. זהו צורך בסיסי שאם אשה לא מקבלת, היא מרגישה אומללה. ג. תאום. היא השותפה שלך לחיים. נגמר "אני עושה מה שאני רוצה". וגם אם אתה יוצא, גם אם זה לבלות ולא ללמוד תורה, שיהיה בגבול הטעם הטוב, ודי לחכימא. כאמור, יש עוד הרבה פרטים, ועוד חזון למועד בע"ה.

לפניות ויעוץ ניתן להיכנס לקישור הבא: https://netivotonline.com/rabi-avraham-cohen/

שתפו עם חברים

להורדת האפליקציה של נתיבות, לחצו על החנות המתאימה

עסקים, מבצעים, מידע עירוני, הטבות ועוד