לפני שנים רבות, בצעירותי, ישבתי באוטובוס. לפני ישב זוג צעיר. “אבא שלך יותר טוב”? היא צועקת והוא מחזיר לה על אמא שלה. מטיחים האשמות. חשבתי, כמה זה מכוער. כאשר אני אתחתן, אצלי זה לא יקרה. והנה, בשנים הראשונות של הנישואין, זה קרה.
אילו היינו משכילים להבין שההורים הם חלק רגיש אצל בן הזוג, ואם מתחילים “ללכלך” על ההורים שלו, הוא יחזיר כפל כפליים, היינו מתנהגים אחרת. זוגיות לחוד והורים לחוד. הבעל לא אשם אם ההורים שלו לא נהגו כשורה, וכן להפך.
את ההורים ודאי צריך לכבד, אבל אם הם פוגעים בבן/בת הזוג, צריך להסביר להם בנועם שאם זה ימשיך, בהכרח שיווצר ניתוק. כי המעגל הראשון זה הזוגיות. אנחנו חיים עם בן/בת הזוג. את ההורים מבקרים לפעמים. ואם נותנים לגיטימציה להורים שעושים טעויות חמורות, החיים בבית יהיו בלתי נסבלים.
לפעמים זה שהאמא רוצה להאיר את העינים לבתה. איך את נותנת לו לעבוד בזה? כמה הוא ירוויח? והבת, שלכתחילה לא הפריע לה העיסוק של בעלה, תקשיב לאמא שלה, ותתהפך על בעלה. האמא ה”חכמה” רצתה לתועלת, אבל בפועל, רק נזק יצא מזה. הבת הייתה צריכה לומר: אמא יקרה, אני מכבדת אותך ואני יודעת שאת רוצה לטובתי, אך בעניינים שלי ושל בעלי, אבקש שלא נדבר.
מילה להורים, אל תתערבו כי הוא זה בזוגיות של בניכם. אם טוב להם, אפילו זלכם זה לא נראה טוב, (הוא מנצל אותה או ההפך) כל מילה רק תזיק. וגם אם ישנן בעיות כלשהן, הם כבר ילדים גדולים, תתנו להם להסתדר. (מלבד במקרים קיצוניים של אלימות, אבל לא בזה אנחנו מדברים).
אברהם כהן-יועץ זוגי
מחה”ס פסקי טהרה ועוד
לפניות ויעוץ ניתן להיכנס לקישור הבא: https://netivotonline.com/rabi-avraham-cohen/
